שיקום קרקע באתר (On-Site)

תחום שיקום קרקע בישראל מתפתח בשנים האחרונות בקצב מהיר, כאשר הדרישות הרגולטוריות והמודעות הסביבתית מובילות לחיפוש פתרונות יעילים, חסכוניים ובעלי השפעה סביבתית מופחתת. אחד הפתרונות המתקדמים והמבטיחים הוא שיקום קרקע באתר (On-Site) – טכנולוגיה המאפשרת טיפול בקרקע המזוהמת בתחומי האתר או בסמוך אליו, ללא צורך בשינוע למרחקים ארוכים.

בעוד שהטיפול השכיח בישראל כיום מתבסס על חפירה ופינוי לאתרי טיפול ייעודיים, שיטת הטיפול On-Site מציעה אלטרנטיבה כלכלית וסביבתית עדיפה במקרים רבים. מאמר זה יסקור בהרחבה את הטכנולוגיות, היתרונות, האתגרים והשיקולים בבחירת שיקום קרקע באתר, ויספק מידע מקיף לכל המתעניין בתחום חשוב זה.

מהו שיקום קרקע באתר (On-Site)?

שיקום קרקע באתר (On-Site) הוא תהליך בו הקרקע המזוהמת נחפרת ממקומה, אך במקום להובילה למתקן טיפול מרוחק, היא מטופלת בתחומי האתר המזוהם עצמו או בסמוך אליו. זוהי דרך ביניים בין שתי גישות מרכזיות נוספות בתחום: שיקום קרקע במקום ללא חפירה (In-Situ) ושיקום באמצעות חפירה ופינוי למתקן חיצוני (Ex-Situ).

חשוב להבין את ההבדלים המהותיים בין שלוש הגישות:

שיקום In-Situ (במקום): הטיפול מתבצע כאשר הקרקע נשארת במקומה הטבעי, ללא חפירה. זוהי גישה הכוללת שיטות כמו חמצון כימי, שאיבה וטיפול במי תהום, או הזרקת חומרים מפרקים לתוך הקרקע. שיטה זו מתאימה לאתרים שבהם חפירה אינה אפשרית או כלכלית.

שיקום On-Site (באתר): הקרקע נחפרת, אך מטופלת בשטח האתר עצמו באמצעות טכנולוגיות כמו טיפול ביולוגי, שטיפת קרקע, או טיפול תרמי. לאחר הטיפול, ניתן להחזיר את הקרקע למקומה המקורי או להשתמש בה לצרכים אחרים באתר.

שיקום Ex-Situ (מחוץ לאתר): הקרקע נחפרת ומשונעת למתקן טיפול מרוחק, שם היא מטופלת ולרוב מוטמנת או משמשת למטרות אחרות. זוהי השיטה הנפוצה כיום בישראל.

שיטת השיקום On-Site מיושמת באופן נרחב במדינות מפותחות בעולם, אך עדיין נמצאת בשלבי חדירה לשוק הישראלי, על אף יתרונותיה הרבים.

ON SITE שיקום 1

יתרונות וחסרונות של שיקום קרקע באתר

יתרונות כלכליים וסביבתיים

שיקום קרקע באתר (On-Site) מציע מספר יתרונות משמעותיים שהופכים אותו לאטרקטיבי עבור פרויקטים רבים:

  • חיסכון כלכלי משמעותי – עלויות השינוע המצטברות בשיטת ה-Ex-Situ מהוות חלק ניכר מעלות הפרויקט הכוללת. טיפול On-Site יכול להפחית עלויות אלו ב-30-50%.
  • הפחתת טביעת רגל פחמנית – הימנעות משינוע קרקע במשאיות למרחקים ארוכים מפחיתה משמעותית את פליטות גזי החממה הקשורות לפרויקט.
  • מהירות יחסית – בהשוואה לשיטות In-Situ, טיפול On-Site מאפשר זמני טיפול קצרים יותר בזכות הנגישות המשופרת לקרקע.
  • אפשרות לשימוש חוזר בקרקע – הקרקע המטופלת יכולה לשמש לצרכים שונים באתר עצמו, מה שמפחית את הצורך בהבאת קרקע חדשה.
  • הפחתת עומס על אתרי טיפול והטמנה – מקטין את הלחץ על מתקני הטיפול המוגבלים בישראל.

מגבלות וחסרונות לשקול

למרות יתרונותיו הרבים, שיקום On-Site אינו מתאים לכל מקרה ומציב מספר אתגרים:

דרישת שטח – הטיפול דורש שטח פנוי ייעודי באתר עצמו או בסמוך אליו, דבר שאינו זמין תמיד, במיוחד באזורים עירוניים צפופים. לרוב נדרש שטח של לפחות 300-500 מ”ר לערמות טיפול בינוניות.

אילוצי זמן – למרות שהטיפול מהיר יותר מ-In-Situ, הוא עדיין דורש זמן טיפול ארוך יותר מפינוי מיידי, מה שעלול להוות חסרון בפרויקטים עם לוחות זמנים דחוקים.

מגבלות טכניות – לא כל סוגי המזהמים ניתנים לטיפול יעיל בשיטות On-Site, בייחוד במקרה של זיהום מורכב או מזהמים עמידים במיוחד.

דרישות רגולטוריות – שיקום On-Site דורש אישורים רגולטוריים מהמשרד להגנת הסביבה, כולל הכנת תוכנית מפורטת וביצוע ניטור לאורך הטיפול.

טכנולוגיות מובילות בשיקום קרקע באתר

טיפולים פיזיקליים וכימיים באתר

קיימות מספר טכנולוגיות מובילות המשמשות לשיקום קרקע באתר, כאשר הבחירה ביניהן תלויה בסוג המזהמים, במאפייני הקרקע ובמטרות הטיפול:

מערכת SVE (Soil Vapor Extraction): טכנולוגיה זו מיועדת לטיפול בחומרים אורגניים נדיפים (VOCs). הקרקע החפורה מסודרת בערמות על גבי צנרת אוורור, ומערכת שאיבה מושכת את האדים הנדיפים מהקרקע. האדים מטופלים באמצעות פחם פעיל או שיטות אחרות לפני שחרורם לאטמוספרה. סקר גז קרקע קודם לטיפול יכול לסייע בקביעת יעילות השיטה.

שטיפת קרקע (Soil Washing): תהליך המשתמש במים ולעיתים בתוספים כימיים להסרת מזהמים מהקרקע. השיטה יעילה במיוחד להסרת מתכות כבדות וחומרים אורגניים מסוימים. המים המזוהמים נאספים ומטופלים בנפרד. שיטה זו מתאימה לקרקעות חוליות או חצציות יותר מאשר לקרקעות חרסיתיות.

ייצוב/מיצוק (Stabilization/Solidification): טכניקה המשלבת את המזהמים עם חומרים קושרים כמו צמנט, סיד או פולימרים כדי למנוע את ניידותם בסביבה. התוצר הסופי הוא חומר מוצק שניתן להשתמש בו לכיסוי או למילוי באתר. שיטה זו אינה מסלקת את המזהמים אלא מקבעת אותם במקום.

כימוקסידציה (Chemical Oxidation): הזרקת חומרי חמצון כמו מי חמצן, פרמנגנט או פרסולפט לערמות הקרקע כדי לפרק מזהמים אורגניים. השיטה יעילה במיוחד עבור דלקים, ממסים אורגניים וחומרי הדברה.

טיפולים ביולוגיים לשיקום קרקע באתר

ביורמדיאציה (Bioremediation): אחת השיטות הנפוצות והיעילות לטיפול On-Site. התהליך מסתמך על מיקרואורגניזמים טבעיים הנמצאים בקרקע לפירוק מזהמים אורגניים. השיטה כוללת הוספת חמצן (באמצעות הפיכת הקרקע), נוטריינטים ולעיתים גם אוכלוסיות חיידקים מתאימות כדי להאיץ את התהליך הטבעי.

בפרויקטים שלנו בחברת LDD, נצפתה הצלחה מרשימה בשימוש בביורמדיאציה לטיפול בקרקעות מזוהמות בדלקים, כאשר ריכוזי ה-TPH ירדו מעשרות אלפי חל”מ לפחות מ-500 חל”מ תוך שבועות בודדים.

פיטורמדיאציה (Phytoremediation): שימוש בצמחים לניקוי קרקע מזוהמת. הצמחים סופחים או מפרקים מזהמים דרך שורשיהם. שיטה זו איטית יותר אך ידידותית לסביבה במיוחד, ומתאימה לאתרים עם זיהום ברמות נמוכות עד בינוניות.

טיפול תרמי באתר (On-Site Thermal Treatment): חימום הקרקע לטמפרטורות גבוהות באמצעות מתקנים ניידים, מה שגורם לאידוי, פירוק או שריפה של מזהמים אורגניים. שיטה זו יעילה במיוחד למזהמים עמידים שאינם מתפרקים בקלות בשיטות ביולוגיות. ייעוץ סביבתי מקיף נדרש לפני יישום שיטה זו בשל השפעותיה האפשריות.

שלבי פרויקט שיקום קרקע באתר

פרויקט שיקום קרקע באתר הוא תהליך מורכב הכולל מספר שלבים הכרחיים. הבנת התהליך המלא מסייעת בתכנון ויישום מוצלחים:

  1. חקירה ראשונית – ביצוע סקר היסטורי וסקר קרקע לאפיון הזיהום, זיהוי סוגי המזהמים, ריכוזם והיקף הזיהום.
  2. קביעת יעדי טיפול – הגדרת הריכוזים הסופיים הנדרשים בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה והשימוש העתידי המתוכנן בקרקע.
  3. בחירת טכנולוגיית הטיפול – ניתוח תוצאות הסקרים ובחירת השיטה המתאימה ביותר בהתאם לסוג המזהמים ומאפייני האתר.
  4. הכנת תכנית טיפול – תכנון מפורט של התהליך, כולל הכנת משטחי טיפול, מערכות ניקוז, אמצעי ניטור ואמצעי בטיחות.
  5. קבלת אישורים רגולטוריים – הגשת תכנית הטיפול לאישור המשרד להגנת הסביבה והרשויות הרלוונטיות.
  6. חפירה וטיפול – ביצוע חפירה מבוקרת של הקרקע המזוהמת והעברתה למשטחי הטיפול באתר. יישום הטכנולוגיה הנבחרת (ביולוגית, פיזיקו-כימית או תרמית).
  7. ניטור התקדמות – ביצוע סקר קרקע תקופתי ומעקב אחר ריכוזי המזהמים לאורך תקופת הטיפול.
  8. סיום ותיעוד – ביצוע דיגום סופי לאימות השגת יעדי הטיפול, הכנת דוח סיכום והשבת הקרקע לשימוש.

רגולציה ודרישות לשיקום קרקע באתר בישראל

שיקום קרקע On-Site בישראל כפוף למסגרת רגולטורית ספציפית שחשוב להכיר לפני תחילת כל פרויקט:

הנחיות המשרד להגנת הסביבה: המשרד פרסם מסמך מדיניות מקיף בנושא “שיקום קרקעות מזוהמות” הכולל התייחסות לטיפול באתר. כל פרויקט שיקום On-Site דורש אישור מקדים של המשרד והתאמה להנחיות אלו.

ערכי סף לטיפול: ערכי הסף לזיהומי קרקע בישראל הם הבסיס לקביעת יעדי הטיפול. במרץ 2023 עודכנו ערכי הסף עבור חומרים רבים, והם מחולקים לפי שימושי קרקע (תעשייה, מסחר, מגורים וכו’).

דרישות ניטור וביקורת: פרויקט שיקום On-Site מחייב תכנית ניטור מפורטת, כולל דיגום תקופתי ודיווח למשרד להגנת הסביבה. הניטור מתייחס הן למזהמי הקרקע והן להשפעות הסביבתיות של תהליך הטיפול עצמו, כולל ניטור אוויר במידת הצורך.

רישוי עסקים והיתרים: בהתאם להיקף הפעילות ולסוג הטיפול, ייתכן שיידרשו היתרים נוספים, כגון היתר רעלים, היתרי פליטה, או התייחסות במסגרת רישוי עסקים.

מסמכי סיום טיפול: לאחר השלמת הטיפול נדרש אישור המשרד להגנת הסביבה המאשר את עמידת הקרקע המטופלת ביעדים שנקבעו וההיתר לשימוש חוזר בה.

ON SITE שיקום 2

שיקולים בבחירת שיטת השיקום המתאימה לאתר שלך

בחירת השיטה המיטבית לשיקום הקרקע דורשת שקלול של מספר גורמים מרכזיים:

מאפייני האתר והמזהמים:

  • סוג המזהמים – חומרים אורגניים נדיפים מתאימים לטיפול SVE, דלקים לביורמדיאציה, ומתכות כבדות לייצוב/מיצוק או שטיפת קרקע.
  • ריכוזי המזהמים – ריכוזים גבוהים במיוחד עשויים להצריך שילוב טכנולוגיות או פינוי קרקע מזוהמת חלקי.
  • סוג הקרקע – קרקעות חרסיתיות מציבות אתגרים לשיטות מסוימות כמו שטיפת קרקע.
  • זמינות שטח – נדרש שטח מספק לערמות טיפול ולציוד הנלווה.

אילוצי זמן ותקציב:

שיטות כמו ביורמדיאציה עשויות לקחת שבועות עד חודשים, בעוד שיטות תרמיות מהירות יותר אך יקרות יותר. יש לבחור את האיזון המתאים בין מהירות ועלות בהתאם לאילוצי הפרויקט.

שימוש עתידי בקרקע:

אם נדרשת קרקע לשימוש חוזר באתר, שיטות כמו ביורמדיאציה או SVE עדיפות על ייצוב/מיצוק שמשנה את תכונות הקרקע.

השפעות סביבתיות:

יש לשקול את ההשפעות הסביבתיות של תהליך הטיפול עצמו, כולל פוטנציאל לזיהום מי תהום, פליטות לאוויר, או רעש.

ייעוץ מקצועי:

בחירת השיטה המתאימה דורשת ניסיון וידע מקצועי. ייעוץ הידרולוגי ויעוץ סביבתי מקיף מחברה מנוסה כמו LDD יכול לסייע בקבלת ההחלטה הנכונה עבור האתר הספציפי.

סיכום: למה שיקום קרקע באתר הוא פתרון מועדף במקרים רבים

שיקום קרקע באתר (On-Site) מציע איזון אופטימלי בין יעילות כלכלית, אחריות סביבתית וישימות טכנית. במקרים רבים, זוהי הגישה המועדפת מהסיבות הבאות:

החיסכון הכלכלי המשמעותי והפחתת טביעת הרגל הפחמנית בהשוואה לפינוי למרחקים ארוכים הופכים את השיטה לאטרקטיבית הן מבחינה כספית והן מבחינה סביבתית. היכולת להחזיר את הקרקע לשימוש באתר עצמו מספקת ערך מוסף משמעותי.

עם התקדמות הטכנולוגיה והחמרת הדרישות הסביבתיות, צפוי כי השימוש בשיטות שיקום On-Site בישראל ילך ויגבר. חברות כמו LDD Advanced Technologies, המשלבות ידע מקצועי, ניסיון מעשי וטכנולוגיות מתקדמות, מובילות את המגמה לקידום פתרונות שיקום יעילים וסביבתיים יותר.

לקבלת ייעוץ מקצועי והערכת ההתאמה של שיקום קרקע באתר לפרויקט שלך, מומלץ לפנות למומחי LDD Advanced Technologies, בעלי ניסיון של מעל 20 שנה בתחום שיקום קרקעות ומים בישראל.

צריכים מומחים לשיקום הקרקע או מי התהום?

השאירו פרטים והמומחים שלנו יחזרו אליכם 


תוכן עניינים

אולי יעניין אתכם...
שיקום קרקע ומים
כל מה שצריך לדעת על טיפול בשפכים תעשייתיים על ידי חברה מקצועית לשיקום קרקע
בדיקת קרקע חקלאית